בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
|
4828-05
15/06/2005
|
בפני השופט:
1. דורית ביניש
2. אשר גרוניס
3. יהונתן עדיאל
|
| - נגד - |
התובע:
פלוני
|
הנתבע:
1. כב' השופטת א' פרוקציה בית המשפט העליון
2. כב' השופטת ש' דותן בית המשפט המחוזי בתל אביב
3. כב' השופט א' שילה רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב
4. נעמי גל
5. יורם שילה
6. אהוד בן עזר
7. חברת אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ
8. חברת הד ארצי חברה להפצה בע"מ
9. עוזי פריפז
10. מלכה פריפז
11. טובי דאסט מרגלית
|
| פסק-דין |
השופט י' עדיאל:
1. העותר שלפנינו מבקש את ביטולה של החלטת המשיבה 1, השופטת א' פרוקצ'יה, לדחות בקשה שהגיש למתן רשות ערעור, על החלטות המשיבים 2 ו-3, שופטת ורשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בהתאמה).
2. העותר הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שמונה נתבעים (המשיבים 11-4 בעתירה זו), בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות ורשלנות. במסגרת דיון מקדמי שנערך לפני השופט א' שילה, רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, טען אחד הנתבעים כי העותר סובל מליקוי נפשי הפוגע בכשרותו המשפטית, והגיש חוות דעת רפואית לעניין זה. אותו נתבע ביקש כי כשרותו המשפטית של העותר תיבחן, וכי יינקטו בעניין זה צעדים דיוניים מתאימים. הרשם החליט לבחון תחילה בקשה זו, והטיל חיסיון על ההליכים הנוגעים לבירור סוגיית כשרותו המשפטית של העותר. על החלטות אלה ערער העותר לפני בית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה.
3. על החלטת בית המשפט המחוזי הגיש העותר בקשה למתן רשות ערעור (רע"א 3232/04) לבית המשפט העליון, בה דנה המשיבה 1, השופטת א' פרוקצ'יה. בין היתר טען העותר בבקשתו, כי עניינו מעלה שתי שאלות בעלות חשיבות חוקתית וציבורית. האחת הנוגעת לסמכותו של בית המשפט הדן בהליך אזרחי, לכפות על בעל דין הליכים אינצידנטליים שמטרתם לבחון את כשרותו המשפטית ואם קיים צורך למנות לו אפוטרופוס לדין. השניה נוגעת לסמכותו של בית המשפט להטיל חיסיון על הליכים ומסמכים לטובת בעל דין, בניגוד לרצונו.
4. בית המשפט העליון דחה את בקשת העותר למתן רשות ערעור. בקצרה נאמר, כי בהחלטה נקבע כי לרשם סמכות להורות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות מינוי אפוטרופוסים לדין. בעניינו של העותר, כך ציין בית המשפט העליון, טרם נדונה בקשת הנתבעים לבחון את מצבו, וטרם נקבע בעניין זה דבר. במסגרת הדיון בעניינים אלו, שטרם נערך בפני בית המשפט המחוזי, ניתן יהא לבחון את השאלות שהעלה העותר בבקשתו לרשות ערעור. על כל פנים נקבע, כי כל עוד לא ניתנה החלטתו הסופית של הרשם, אין מקום להתערבותו של בית המשפט העליון; החלטת הרשם, כשתינתן, תעמוד לביקורת ערכאת הערעור. אשר להטלת החיסיון על הליך בחינת מצבו של העותר, נפסק כי הדבר נעשה בדין, במטרה להגן על עניינם של העותר ושל קרוביו. בית המשפט העליון אף ציין כי ההחלטה בדבר החיסיון עשויה להשתנות, בהתאם להתפתחויות שיחולו מעת לעת בעניינו של העותר.
5. על החלטה זו מלין העותר בעתירתו, בה הוא חוזר על טיעוניו בבקשתו לרשות ערעור, חלקם או כולם, כפי שהם נלמדים מן ההחלטה באותה בקשה.
6. דינה של העתירה להידחות על הסף. כלל הוא, כי בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בהליכים אזרחיים בערכאות שיפוטיות מוסמכות, ובכלל זה - פסקי דינו והחלטותיו של בית המשפט העליון (ראה: בג"ץ 2398/02 רביד נ' בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים; בג"ץ 3567/96 רבין נ' בית המשפט העליון לערעורים). "אמנם, לפי סעיף 15(ג) לחוק היסוד [חוק יסוד: השפיטה], בית המשפט הגבוה לצדק רואה עצמו מוסמך לבקר גם פסקי דין והחלטות של בתי משפט. אך, ... אין הוא מפעיל סמכות זאת אלא לעתים נדירות. אכן, חריגה מן הסמכות יכולה לשמש עילה לביטול פסק דין של בית משפט, אם אין דרך של ערעור או דרך אחרת בה ניתן לקבל סעד" (בג"ץ 8744/96 חוזה נ' בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (לא פורסם), וראה גם: בג"ץ 6496/99 עמותת א.ל.ע.ד. אל עיר דוד נ' בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, פ"ד נה(1) 193, 198; בג"ץ 775/04 כרמי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
בעתירה שלפנינו מעלה העותר טענות שהן, למעשה, טענות של ערעור, לפיהן טעה בית המשפט העליון בקביעותיו השונות. אמנם, העותר מוסיף כי החלטת בית המשפט העליון ניתנה בחוסר סמכות עניינית. אולם, למעשה אין בפי העותר טענה של ממש להיעדר סמכות, וטענותיו מתמקדות בטעויות שנפלו, לשיטתו, בהחלטת בית המשפט העליון.
נוכח האמור, ברי כי העתירה שלפנינו איננה מגלה עילה אשר עשויה להצדיק התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק.
התוצאה היא שהעתירה נדחית.
ניתן היום, ח' בסיון תשס"ה (15.6.2005).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. ש.י.